קורא/ת יקר/ה!

טרם קריאתך, נא לפעול על פי ההוראות בתחתית העמוד

ארטיפולוגוס היה שרוי בגילופין קשה. בעודו צועד ברחבת הקוליסאום הריק, האימתני, המפלצתי והשלו הוא הרגיש צורך אז לחרבן. הוא הפשיל את מכנסיו באמצע הקוליסאום ועשה את צרכיו. אחד ממאבטחי המקום חזה בו בשעת מעשה והזמין את הפרשים. הפרשים הגיעו והריחו את הצואה ואת ריח האלכוהול והתאהבו בארטיפולוגוס. הם התפלשו בצואתו ונשקהו במצחו תוך כדי שהם שרים שירי עם קווקזיים ביניהם השיר "אתה שיכור אנחנו לא" והשיר הידוע "במאה ה-17 תבוא הרעה". כך התפלשו להם בצואתו של ארטיפולוגוס והמאבטח אשר הזמין את הפרשים בתמימות, במחיר יונת דואר ישירה עמד מהצד המום בתחלואות מערכת הביטחון הקורסת בארצו.

אהבתם של שני הפרשים, ארכיהגמונאוהבילדימקטנימעירומימוס (בעל 2 עיטורי תהילה) ווקפזההקדשדתימוסלמיאניבדיוקפותרתשחצימוס (בעל 4 עיטורי התהילה ותואר גבורה אחד) לארטיפולוגוס היתה בלתי שבירה בעליל ואפילו לא לחצי הוריהם ונשותיהם של שני הפרשים עטורי התהילה לא הצליחו לסיים את מה שרק התחיל.

גם ארכיהגמונאוהבילדימקטנימעירומימוס וגם ווקפזההקדשדתימוסלמיאניבדיוקפותרתשחצימוס חשבו, כל אחד בנפרד, שעל מנת להצהיר על אהבתם לארטיפולוגוס אין להם אלא להציע לו נישואין. אך כאן יש את הגלגל השלישי, חשב כל אחד מהם בליבו. לארכיהגמונאוהבילדימקטנימעירומימוס קצת נמאס מנוכחותו של ווקפזההקדשדתימוסלמיאניבדיוקפותרתשחצימוס והוא חש כי הוא מפריע לו להגשים את אהבתו לארטיפולוגוס. ואילו לווקפזההקדשדתימוסלמיאניבדיוקפותרתשחצימוס גם כן נמאס מעט מנוכחותו של ארכיהגמונאוהבילדימקטנימעירומימוס והוא חש כי האחרון הורס לו את מערכת היחסים עם ארטיפולוגוס. דעתו של ארטיפולוגוס לא היתה כדעתו של אף אחד משני הפרשים, הוא בכלל היה הלניסט.

בית חשמונאי ידע להתגאות בהרבה בנים כגון שמעון התרסי, יונתן הוופסי, יוחנן הורקונוס, ה-1 וה-2, עד שבא הורודוס המלוכלך, נשא את מרים החשמונאית והרס את כל השושלת המפוארת הזו. אבל סיפור זה הוא סיפור על יוונים ולא סיפור על יהודים או מתיוונים או בני תמותה אחרים שהם לא הדמויות שבסיפור. אתם בודאי שואלים את עצמכם "הרי המספר הוא יהודי, מדוע אינו מדבר על היהודים של התקופה ההיא?" והתשובה היא פשוטה ביותר. בעת בה מסופר הסיפור לא היו שטרות כסף ולכן יהודים לא היו מורגשים בתקופה ההיא שכן, יהודים ידועים בכך שמיום החלת השימוש בשטרות כסף (ועד ימינו אנו למעשה) נהגו לספור שטרות בסתר, בפינות הרחוב ובמקלטים טחובים.

בלא שידעו האחד על מזימתו של השני, זממו ארכיהגמונאוהבילדימקטנימעירומימוס וווקפזההקדשדתימוסלמיאניבדיוקפותרתשחצימוס לרצוח האחד את השני. ובאמת באותו הלילה, יצאו שניהם לפגוש את ארטיפולוגוס שהיה כלוא בארון קבורה רחב במרתפי הקוליסאום וידעו כי הלילה הזה הם הולכים לבצע את שזממו. ואכן כך היה. ארכיהגמונאוהבילדימקטנימעירומימוס הגיע ראשון, שחרר את ארטיפולוגוס מארון הקבורה שלו, האכילו והשקה אותו  בכל מיני טובין שהכין לקחת עימו מבעוד מועד ונישקהו בכל חלקי גופו. לפתע שמע רעשים מכיוון המדרגות. היה זה וווקפזההקדשדתימוסלמיאניבדיוקפותרתשחצימוס וכשראו האחד את השני מיד שלפו את נשקיהם זה על זה ונהרגו זה מחרבו של זה.

ארטיפולוגוס כבר היה מושפע מהיין אולם לא חלפה מעיניו ההזדמנות, הוא זיהה את הפתח לקום וללכת. ארטיפולוגוס אכל עוד קצת, שתה עוד טיפה יין ורץ מאושר החוצה מן הקוליסאום מאושר, צורח צווחות של שמחה וכמובן, שרוי בגילופין.

@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@

היה היתה מדינה, וכל אזרחיה שרויים בגילופין. כך, קל היה לשלוט באזרחים שכן כל שביקשו היה מספיק אלכוהול על מנת להשתכר. המדינה ייצרה אלכוהול, האזרחים שתו לשכרה, וקברניטי המדינה חגגו על חשבון הציבור.

חבורת צעירים, סטודנטים, 20 היו במספר, שלא אהבו אלכוהול (דעתם היתה צלולה תמיד והם העמידו פני שיכורים רק על מנת שלא ינסו לשכרם בכוח או אף להוציאם להורג) הרגישו כי משהו לא מתנהל כשורה במדינתם החליטו לעשות משהו על מנת לשנות את המצב המושחת הנתון. דעתם הצלולה היא היא אשר הביאה אותם להבין כי קברניטי המדינה חוגגים על חשבון משלם המיסים. כי במדינתם חיים מאות אלפי עניים, בורים, אנשים קשיי יום והם לא קמים לזעוק כיוון שהם מכורים לטיפה המרה. הם נחבטים בינם לבין עצמם, האם להעמיד עצמם למול השלטון המושחת, להלחם למען אותם עניים ובורים שיכורים? שהלוא אפילו אותם העניים והבורים,שלו רק היתה חברה צודקת יותר הם היו פחות עניים ופחות בורים, אפילו הם שונאים את אלה שדעתם צלולה – כי הם מפריעים להשתכר.

החבורה הזו החליטה שלמרות כפיות הטובה, מצפונם קודם לגשמיותם ועל כן החליטו פה אחד להוביל מהפיכה. הם החלו להפיץ את דבריהם בין ההמונים, פעמים רבות הוכו והוברחו, פעמים רבות נתקלו באוזניים ערלות, אולם פעמים רבות גם הסכימו איתם חלק מההמונים והפסיקו לשתות מן הטיפה המרה, על אף כל הקושי והחלו מצטרפים לחבורת הצעירים. יחד בנו תוך ימים צבא מהפיכה. וכך, בתוך שבועות מספר עמד צבא המהפיכה על 2000 איש ובסוף חצי שנה עמד על 30 אלף. בממשלה החלו להגיע השמועות על צבא המהפיכה ההולך ומתגבש, והחשש מפני ניסיון מרד היה רב ועל כן גייסו להם קברניטי המדינה בנוסף לצבא הממשלה גם צבא מבין ההמונים, 500 אלף במספר. היו אלה אותם שיכורים שלא יודעים עבור מה הם נלחמים אבל יוצאים להלחם כיוון שלאלה אשר יחזרו מן הקרב יחכה בקבוק שיכר טוב בביתם והם יוכלו להמשיך את מסעות הגילופין שלהם.

צבא המהפיכה החל לצעוד לכיוון עיר הבירה אך שם במארב כבר חיכה צבא ההמונים השיכורים יחד עם צבא הממשלה. הם היו פי 20 במספר ולצבא המהפיכה לא היה שום סיכוי. חייל אחר חייל, לוחם חופש אחר לוחם חופש, פיכח אחר פיכח, נפלו חיילי צבא המהפיכה ואיתם נפל החלום. העם המשיך לחיות בגילופין וקברניטי המדינה המשיכו לחגוג על חשבון ההמונים עד עצם היום הזה.

הוראות קריאה:

קורא/ת יקר/ה, לטובתך, רצוי כי תתחיל את הקריאה מהחלק שמתחת לקו השטורדלים האדומים שבמרכז הדף. כל הכתוב מהשטורדלים האדומים ולמעלה הוא גיבוב של שטויות.

קריאה נעימה!